מי רוצה להצליח?

כולנו רוצים להצליח. כל אחד ושאיפותיו הוא. האחת רוצה לפצוח בקריירת שירה והאחר רוצה להקים משפחה. האחת רוצה לטייל כל בירות אירופה והשני רוצה להגיע לגמלאות בבריאות שלמה. אם כן, מהי הצלחה? האם הצלחה היא בעיני המתבונן או שלהצלחה ישנם קריטריונים ברורים?

מחיפוש מהיר ברשת, מעניין לראות שלמושג הצלחה ישנם פנים רבות ואילו כשלון קל יותר להגדרה ואף מוגדר על ידי ההצלחה- כשלון הינו ההפך מהצלחה.
או כמו שוינסטון צ'רצ'יל היטב להגדיר: "הצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות".

אם כך, מהי הצלחה? הברור מאליו הוא כשאנו מממשים את המטרה שלנו, אנו חווים הצלחה. אולם, מה קורה כשיש פער בין מה שאנו רוצים להשיג לבין מה שיש לנו בפועל? האם הפער הזה מוגדר כחוסר הצלחה? והאם בכלל כשמגיעה ההצלחה היא מצלצלת בפעמוניה וכולנו יודעים שהנה הנסיכה הגיעה, או שמא היא מבלבלת אותנו עד כדי שלעתים איננו מבחינים בה?

בואו רגע נעצור כאן ונעבור למונח שנקרא פסיכולוגיה חיובית. הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בשיפור הרגשתו של האדם, בהתנהגות בונה ובמימוש עצמי. ד"ר מרטין סליגמן, מחלוצי הפסיכולוגיה החיובית, אומר די להסתכלות על ה'חסר' ועל ה'רע', כשם שנהגה הפסיכולוגיה המסורתית לעשות, ומציע הסתכלות על הקיים והטוב באמצעות פיתוח דרכי החשיבה החיובית.
אם ניקח את הפסיכולוגיה החיובית לעולמותיה הארגוניים, הרעיון הבסיסי הינו לקדם את הארגון דרך הדברים שעובדים. ואם נחזור שוב להצלחה, הרי שכדי להעריך ולקדם אותה, אנו צריכים תחילה לזהות אותה.

אם כך כיצד מודדים/מזהים הצלחה ארגונית? הצלחה ארגונית היא כאשר הארגון מצליח לממש את מטרותיו. זוהי גישה אחת הנקראת גישת המטרות. גישת המשאבים לעומתה, תגדיר הצלחה ארגונית ביכולת לקיים איזון ביחסי החליפין שבין הארגון לסביבה. גישת הערכים מתייחסת להצלחה ארגונית כאל מדד סובייקטיבי. נניח והארגון שם את ערכו ביחסיו אל אנשיו, הצלחה מבחינתו תהיה עד כמה נעשים מאמצים לטיפוח המשאב האנושי.

אז למה בכלל להעריך הצלחה בארגונים? מה המטרה? האם הצלחה יכולה להיות משוחזרת? התשובה היא כן. כדי לייצר צמיחה ארגונית (ואישית) אנו צריכים ללמוד מהצלחות, כי לכל הצלחה יש תבנית ממנה ניתן להסיק מסקנות, ובכך להגדיל את סל ההצלחות שלנו. אה, זכייה בלוטו לא נחשבת להצלחה שניתן ללמוד ממנה, אם תהיתם 
דרכה של הפסיכולוגיה החיובית לעודד את הקיים ולהגביר הצלחות היא באמצעות חקר מוקיר, שמשמעותו היא שאילת שאלות מקדמות ובונות, מה שנקרא ללא ציניות.

נסכם במודל רמזור:

אדום – עצרו! זהו הצלחות ארגוניות בעזרת חשיבה חיובית

צהוב – אל תמהרו לנסוע, תשקיעו זמן בלחקור את ההצלחות וללמוד מהן לעתיד-
לדוגמה זיהוי הצלחה עפ"י התוצאות שלה – בד"כ מדובר בפעולות מקצועיות אשר תרמו
להגשמת ייעודו של הארגון/הצוות. תיאור תמציתי של ההצלחה, במונחים של "לפני" ו-
"אחרי". זיהוי התוצרים החיוביים- האובייקטיביים והסובייקטיביים של ההצלחה.

ירוק – ועכשיו קדימה להצלחות הבאות

 

כתבה: עינת ויקס, יועצת ארגונית בחברת דיאלוג

 

 

השארת תגובה