אקלים מיטבי במסגרות חינוכיות לתינוקות ופעוטות

מאת: תמי אל בז, מדריכה חינוכית, מנחת סופרוויז'ן למדריכות ומובילת סדנת "אורות אדומים"

איכות הטיפול – מאפיינים מבניים ותהליכיים
איכות הטיפול במסגרת החינוכית נמדדת על פי המאפיינים המבניים והתהליכיים הנצפים
במעון. מאפיינים מבניים וסביבתיים כוללים, בין היתר, את מספר הילדים בכיתה יחס מספרי
בין מטפלים לילדים, אבזור וחומרים בכיתות, תוכנית הלימודים והכשרת הצוות.

המאפיינים התהליכיים כוללים את האינטראקציות היומיומיות שמתרחשות בכיתה.
האינטראקציות מחנכת-ילד , כמו גם היחסים הבינאישיים של כל השוהים במסגרת החינוכית,
הן היבט של איכות התהליך (quality process), שזכה לתשומת לב מחקרית כנתיב חשוב
בהתפתחות הילדים בהקשר של מסגרת חינוכי לגיל הרך. אקלים הכיתה משקף מאפיינים
תהליכיים אלה.

אקלים הכיתה במסגרת לגיל הרך
אקלים הוא מונח שמאפיין חיי קבוצה: בכל סביבה קבוצתית שבה בני אדם שוהים ביחד
באופן קבוע ולאורך זמן – הולך ומתגבש 'אקלים' מסוים, המבטא את האווירה המורגשת
בקבוצה (2009 ,Evans). כך הדבר בקבוצות של מבוגרים וכך גם בקבוצות של ילדים.
האקלים הקבוצתי משפיע על האופן בו חברי הקבוצה מגיבים ומתייחסים זה לזה. כך למשל,
האקלים יכול להיות מאופיין כ'חמים' או 'קר', 'נינוח' או 'מתוח', 'תומך' ו'מקבל' או 'תחרותי'
ו'תוקפני', ובכך הוא מאפיין בהכרח גם את מערכות היחסים בקבוצה.

במונח 'אקלים רגשי' טמונה התייחסות לרגשות בגן, ולאופן בו המחנכות מנהלות את הרגשות
בגן: המונח 'אקלים רגשי' מזמין אותנו לתת את הדעת לממד הרגשי בחיי הגן, ולאופן בו הן
יכולות לתרום לעיצובו: איך הן מגיבות לרגשות המתחוללים בקבוצה מידי יום? איך הן
משתתפות ביחד עם הילדים בחוויות הרגשיות והחברתיות שלהם? איך מנהלים בגן רגשות
קשים וסוערים במיוחד? ובכלל, איך מדברים בגן על רגשות?

אקלים חיובי (Climate Positive) מתייחס לאווירה הרגשית הכללית השוררת במסגרת
החינוכית – תחושת החום, התמיכה, השייכות והביטחון שהילדים חווים במהלך השהות
שלהם במסגרת.
אקלים חיובי מתבטא בהתנהגויות של המבוגרים המטפלים בפעוטות והתינוקות,
ובאינטראקציות ביניהם לבין הילדים.

המרכיבים העיקריים של אקלים חיובי:
• קשר רגשי חיובי בין מטפלים לילדים :מבט, חיוך, מגע עדין, דיבור חם.
• תגובה לרגשות הילדים :הכרה ברגשות, ניחום, חיזוק רגשי.
• עידוד אינטראקציות חיוביות בין ילדים :קידום שיתוף פעולה, אמפתיה ומשחק
משותף.
• סביבה פיזית בטוחה ומרגיעה :תאורה, צבעים, ריהוט מותאם ונקי.

אקלים רגשי חיובי במסגרת לגיל הרך – למה זה חשוב?
מחקרים מראים כי אקלים רגשי חיובי תורם ל:
– התפתחות רגשית-חברתית תקינה.
– תחושת ביטחון ויכולת חקירה אצל ילדים.
– פיתוח אמון ודפוסי התקשרות בטוחים.
– הפחתת התנהגויות בעייתיות (כמו תוקפנות או הסתגרות).

האקלים הרגשי במסגרת לגיל הרך – מדידה והערכה
אקלים הכיתה ניתן למדידה והערכה באמצעות כלים תצפיתיים כמו CLASS ו־ R-ITERS
הכוללים מדדים להערכת אקלים רגשי במסגרות, בהתבסס על התנהגויות הצוות והתגובות
שלהם לילדים.
ההנחה בבסיס מודל ה CLASS היא כי למבוגר האחראי במעון יש יכולת ניכרת להשפיע על
התנהגות הילדים – בהיבטים חברתיים, רגשיים וקוגניטיביים, באמצעות יחסי גומלין
איכותיים עם הילדים.

תפקיד המבוגרים המטפלים בילדים-
להיות קשובים, נוכחים רגשית ומגיבים בהתאמה לצורכי הילדים.
לבנות מערכת יחסים חמה, בטוחה ותומכת עם כל ילד וילדה.
להוות מודל להתנהלות רגשית חיובית, תקשורת מכבדת והתמודדות עם קונפליקטים.
מושגים שחשוב להכיר בהקשר של אקלים רגשי חיובי : תיאוריית ההתקשרות- התקשרות
בטוחה, מעגל הביטחון, המעגל הרגשי בגישת התיווך.
לשם ההשוואה נתייחס לתמונת המראה הלא רצויה, שממנה אנו מנסים להימנע, שהיא
אקלים שלילי.
אקלים שלילי מתאר אווירה רגשית מתוחה, עוינת או לא תומכת בכיתה, אשר משפיעה
לרעה על תחושת הביטחון, השייכות וההתפתחות של הילדים.
היבטים נמדדים של אקלים שלילי ע"פ ה- CLASS :
1. ביטויי תוקפנות מילולית או פיזית:

• הערות ציניות, זלזול, טון כועס או תקיף.
• חיקוי ילדים, התעלמות רגשית מהם או חוסר סבלנות .
• מגע גופני לא עדין או בוטה (למשל משיכה בכוח).

2. הפגנת מתח או תסכול:

• אנשי צוות שמתלוננים, נאנחים או מביעים עייפות וחוסר שביעות רצון לעיני
הילדים.
• חוסר איפוק רגשי בעת מצבי לחץ.

3. תחושת פחד או חוסר נוחות של הילדים:
• ילדים נראים מכווצים, לא יוזמים קשר, בוכים לעיתים קרובות או מחפשים
אישור מתמיד.
• ילדים נמנעים ממבוגרים מסוימים בצוות.

4. אווירה של שליטה נוקשה:
• שימוש רב באיומים, ענישה או הוראות נוקשות ללא מקום לדיאלוג.
• מיעוט בחיזוקים חיוביים, הומור או אמפתיה.

לאקלים שלילי יש השפעות מרחיקות לכת על רווחתם ושלומותם של הילדים:
• ירידה באמון ובתחושת הביטחון.
• עיכוב בהתפתחות החברתית והרגשית.
• פגיעה ביכולת הלמידה, הקשב והמעורבות.

האקלים הארגוני
הבט נוסף הקשור במושג אקלים המסגרת החינוכית הוא ההיבט של האקלים הארגוני.
בספרה של ד"ר חנה צור, "מסע ההדרכה, נדון בהרחבה המושג "אקלים ארגוני" במסגרות
חינוכיות, תוך הבחנה בין שני סוגים עיקריים: אקלים פתוח ואקלים סגור.
אקלים ארגוני פתוח מתאפיין ב:
• מורל גבוה: הצוות החינוכי חש תחושת שייכות וגאווה במסגרתו.
• עבודת צוות: קיימת שותפות אמיתית בין חברי הצוות, עם יחסים קרובים ותמיכה
הדדית.
• שביעות רצון ומוטיבציה: המחנכות והמטפלות מרגישות מסופקות מעבודתן ומונעות
על ידי מוטיבציה פנימית להתגבר על אתגרים.
• ניהול תומך: המנהלת מגלה רגישות ודאגה לרווחת הצוות, ומעודדת יוזמה ופתיחות.
• עומס עבודה מאוזן: אין הצפה של הצוות בדוחות ובעבודות שונות, מה שתורם לאיזון
בין משימות לבין רווחה אישית.
אקלים ארגוני סגור מתאפיין ב:
• ניהול לא יעיל: המנהלת נוקטת בגישה סמכותית, תוך מתן פקודות והוראות ישירות,
ללא מקום ליוזמה אישית.
• חוסר רגישות לרווחת הצוות: אין התחשבות בצרכים האישיים והמקצועיים של
המחנכות והמטפלות.
• מורל נמוך: הצוות חש ניכור, שחיקה וחוסר שייכות לארגון.
• תקשורת לקויה: קיימת העדר פתיחות בשיח, מה שמוביל לחוסר אמון בין חברי
הצוות להנהלה.
הערכת האקלים הארגוני חשובה לזיהוי נקודות חוזק וחולשה במסגרת החינוכית.
כלים להערכה כוללים:
• תצפיות ישירות: הבחנה בהתנהלות היומיומית של הצוות.
• שיח לא פורמלי: האזנה לשיחות בין חברי הצוות יכולה להעיד על תחושותיהם.
• שימוש בכלי הערכה פורמליים: כגון סולמות דירוג ומדדים מובנים .
התערבות לשיפור האקלים הארגוני יכולה לכלול סדנאות לפיתוח תקשורת אפקטיבית,
הדרכות למנהלות בניהול תומך, ופעילויות לחיזוק עבודת הצוות

דרכי התערבות לשיפור האקלים הארגוני
1. פיתוח מנהיגות תומכת ורגישה
• הדרכה וליווי המנהלת בנושאים כמו: תקשורת מקרבת, העצמת עובדים, משוב בונה.
• פגישות אישיות קבועות בין המנהלת לחברי הצוות, למתן תמיכה רגשית ומקצועית.
• עידוד שיתוף בקבלת החלטות ,למשל דרך קבוצות עבודה או צוותי חשיבה.
2. חיזוק עבודת צוות
• ישיבות צוות מובנות באסדרה קבועה, חלוקת תפקידים ומתן מקום לדיאלוג.
• ימי גיבוש המשלבים חוויה אישית ולמידה מקצועית.
• הקמת קבוצות עמיתים לייעוץ הדדי (coaching peer) סביב אתגרים שוטפים.
3. שיפור התקשורת הפנים-ארגונית
• יצירת מסורות וזהות קבוצתית על ידי ציון ימי הולדת, אירועים חגיגיים של חברות
הצוות
• יציאה לערבי גיבוש והנאה משותפת
• קיום "שיחות מסדרון מתוכננות" – רגעים קטנים אך משמעותיים של שיח בלתי
פורמלי בין הנהלה לצוות.
4. שיתוף מטפלות בהחלטות ארגוניות בנוגע ללוחות זמנים, הפסקות, נוהלי תורנויות.
5. טיפוח זהות מקצועית ותחושת שליחות
• שילוב קבוע של למידה מקצועית כחלק מלו“ז העבודה (מפגשי קריאה, הרצאות,
למידה מהשטח).
• יצירת מרחב לשיתוף סיפורי הצלחה ופרקטיקות טובות מתוך המסגרת.
• הכרה פומבית בתרומתו של כל אחד מהצוות – בלוחות, בעל פה, ובאמצעים
כתובים.

דוגמה לתוכנית פעולה:
מטרה: שיפור תחושת השייכות והמורל בצוות המטפלות.
שלבים:
1. סקר אנונימי קצר למיפוי תחושות וצרכים.
2. מפגש פתיחה בהובלת המנהלת, כולל שיח פתוח על אקלים.
3. יצירת "קבוצות השראה – "בכל אחת 3-4 אנשי צוות שמפגשים לשיח חודשי קליל.
4. הכנסת טקס שבועי קטן להוקרת תודה – לדוגמה: פתקי ”תודה ש…“ בחדר הצוות.
5. פגישת משוב חצי-שנתית לבדוק שינויי תחושה ומדדים .
בהצלחה!