חגים ומועדים במסגרות חינוכיות לגילי לידה- 3

מחשבות על תכנית מותאמת התפתחות ועל הדרכת הצוותים במסגרות

מיכל כרמל, מנחת סופרויז'ן למדריכות בדיאלוג, יועצת-מדריכה חינוכית ומרצה

לוח השנה מזמן לנו לא מעט ימי חג ומועד. ימים אלה הם חלק משמעותי מהתוכנית השנתית במסגרות לגיל הרך. כמדריכות, יהיו מצבים בהם נתקל בתכנים ופעילויות סביב חגים ומועדים שאינם מותאמים לגיל הרך, לידה-3, מה שגורם לנו להרהר על הדרך מותאמת ההתפתחות לציין את אותם חגים במסגרות לגיל הרך. בבואנו לעורר את החשיבה והמודעות לנושא בקרב הצוותים במסגרות, נרצה להתייחס לאופן בו נתכנן את התוכנית ואת סדר היום, כך שיהיו מותאמים לצרכי הגיל ולאופן הלמידה הייחודי לילדים בגילי לידה-3, מה כדאי שתכלול תוכנית כזאת וממה כדאי להימנע.

ראשית חשוב שנבין את הייחודיות בדרך החשיבה והלמידה של ילדים בגיל הרך. תינוקות ופעוטות חווים את העולם דרך החושים שלהם. תפקידם של המבוגרים המשמעותיים המטפלים בתינוקות ופעוטות, הוא לתווך בינם לבין העולם באופן שיהיה מותאם לגילם ולא ייצור עומס יתר של חוויות וגירויים חושיים (פלוטניק ואשל, 2007). הלמידה בגילים אלה נעשית בראש ובראשונה דרך אותן חוויות חושיות ודרך הסביבה הפיזית והאנושית בה התינוקות והפעוטות נמצאים. לכן, תוכנית מותאמת התפתחות לתינוקות ופעוטות תכלול את כל החוויות, ההתנסויות והאינטראקציות של הילדים במהלך היום (שוחט, גבעון ועדי־יפה, 2021).

מאפיין נוסף של תינוקות ופעוטות שחשוב שיהיה לנגד עינינו בעת שנתכנן תוכנית וסדר יום לימי חג ומועד, הם הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים של הילדים למגע, לאוכל, להרגעה ולשינה (שוחט, גבעון ועדי־יפה, 2021). למעשה, סדר היום של תינוקות ופעוטות בנוי ממענה וסיפוק של אותם צרכים בסיסיים ולצידם זימון אפשרויות לחקירה והתנסות. מענה מותאם לצרכים אלה הוא חלק מהלמידה וההתפתחות של תינוקות ופעוטות ובעל השפעה מכרעת על ההתפתחות הרגשית שלהם כמו גם על ההתפתחות השכלית, המוטורית, החברתית. צרכים בסיסיים שאינם מסופקים (למשל: רעב או עייפות) יוצרים אי-שקט וחוסר פניות אצל הילדים לחקירה והתנסות. על מנת להיות פנויים לחקירה והתנסות לצורך צבירת חוויות חושיות ולמידה, הילדים צריכים להיות פנויים קודם כל על-ידי סיפוק צרכיהם הפיזיולוגיים הבסיסיים אבל גם על-ידי מתן מענה לצרכיהם הרגשיים. תינוק או פעוט שמפחד מאוד, למשל, אינו פנוי לחקור ולהתנסות (פלוטניק ואשל, 2007). מרכיב נוסף המאפשר לילדים לחוש ביטחון ופניות לחקירה, התנסות ולמידה, הוא היכולת לצפות מה עומד לקרות ומה מצופה מהם בכל שלב במהלך היום. הדבר מתאפשר באמצעות סדר יום בעל שגרות קבועות שאותן הילדים מכירים (שוחט, גבעון ועדי־יפה, 2021) ומעורר מחשבה לגבי ימי חג ומועד והשינויים בשגרה שהם מזמנים.

אז מה קורה בחגים ובימים הסמוכים להם במסגרות חינוכיות לגיל הרך?

בספרם, "ספר הגן", קוראות פלוטניק ואשל (2007) לימים אלה "ימים טעוני רגש". אלה ימים בהם השגרה משתנה והם יוצרים התרגשות ותגובות הבאות לידי ביטוי בדרכים שונות הן אצל הילדים והן אצל המבוגרים. חשוב לזכור את ההבדלים האינדיבידואליים בין הילדים. לא כל התינוקות והפעוטות יגיבו באותו אופן. יהיו ילדים שיגיבו להתרגשות בהשתוללות, יהיו ילדים שההתרגשות תביא אותם להימנעות, יהיו ילדים שיצר הסקרנות יגבר וכאלה שיגיבו ברגישות רבה, בכי או עצבנות. ואלה רק דוגמאות למגוון ההתנהגויות שימים כאלה יכולים לעורר.

מה עוד אנחנו יודעים על התפתחות ולמידה של תינוקות ופעוטות? כל תחומי ההתפתחות והלמידה, התחומים הפיזיים, החברתיים, הרגשיים והקוגניטיביים חשובים ויש ביניהם יחסי גומלין. התפתחות ולמידה בתחום אחד משפיעות ומושפעות מהמתרחש בתחומים אחרים (Copple & Bredekamp, 2009). בבואנו לבנות תוכנית מותאמת התפתחות נרצה לתת מענה לכל תחומי ההתפתחות ולאפשר לתינוקות ופעוטות לשכלל מיומנויות מוטוריות, לעבד חוויות רגשיות, להתאמן בכישורים חברתיים ולצבור ידע חדש ולפתחו (פלוטניק ואשל, 2007).

איך נהפוך, אם כך, את החוויות החושיות ומעוררות ההתרגשות של ימי החג והמועד למותאמות לצרכי הילדים? מה יאפשר לתינוקות ופעוטות להיות פנויים לחקור ולהתנסות ולהפוך את אותן חוויות למשמעותיות ומחוברות להקשר התרבותי שהן מייצגות?

• הבסיס לתכנון תוכנית מותאמת לימי חג ומועד במסגרות חינוכיות לתינוקות ופעוטות יהיה שמירה על איזון. איזון בין השגרה המוכרת והעוגנים הקבועים בסדר היום, לבין יצירת אווירת החג והחוויות החושיות שהוא מזמן. איזון בין חוויות ופעילויות מעוררות התרגשות לבין פעילויות שגרתיות. איזון בין הצורך של המבוגרים המטפלים לייצר חוויית חג ולמידה על ההקשר התרבותי לבין שמירה על הצרכים הפיזיולוגיים והרגשיים של הילד.
• נזכור את תפקיד המבוגרים המשמעותיים עבור התינוקות והפעוטות בתיווך בינם לבין העולם על-מנת שיוכלו לחוות את הסביבה באופן מותאם ולא מציף.
• ובפועל? לא נשנה את כל שגרת היום. ככל שהילדים צעירים יותר, החגיגה ושינוי השגרה יתפסו מקום קטן יותר בסדר היום. בימים שלקראת החג, נכניס את התכנים והפעילויות של החג אל תוך הפעילויות המוכרות והשגרתיות ונאפשר חריגות קטנות מהשגרה עם חזרה בטוחה אליה. גם ארגון הסביבה חשוב שיישאר מוכר. נוסיף על המוכר והקבוע סממנים הקשורים לחג ולמועד.
• נהיה ערים לשינויים בהתנהגות ולאיתותים של הילדים. נשים לב לילדים שמסתגרים או נמנעים מפעילות, לילדים שנראים בהתרגשות גבוהה ובעוצמות, ילדים שבוכים או באי-שקט. נבין את המקור למצבם ונגיב ברגישות ובהתאמה לצרכים שהם מעלים.

מה יוביל בנייה של תכנית לימי חג ומועד? כיצד נסייע לצוותים החינוכיים בבנייה של תכנית שתהיה משמעותית ורלוונטית לקבוצת הילדים שהן פוגשות ומותאמת לצרכיהם ההתפתחותיים?

את התשובה ניתן למצוא בשלושת הקווים המנחים המרכזיים להתאמה התפתחותית:

1. ידע של הצוות החינוכי-טיפולי על הגיל של התינוקות והפעוטות בקבוצה- המאפיינים ההתפתחותיים של הגיל והדרך המותאמת לקדם למידה.
2. הכרות של הצוות החינוכי-טיפולי עם כל ילד כפרט- הכרה בהיותו של כל תינוק ופעוט בקבוצה אישיות ייחודית והכרות עם החוזקות, תחומי העניין והצרכים הייחודיים לכל אחד מהתינוקות והפעוטות בקבוצה.
3. הכרות של הצוות החינוכי-טיפולי עם הרקע המשפחתי והחברתי-תרבותי של התינוקות והפעוטות בקבוצה והתאמה של ההתנסויות והלמידה שמזמנים להם להקשר התרבותי של הקהילה והמשפחה מהם הם מגיעים.

(Copple & Bredekamp, 2009)

• נעודד את הצוותים במסגרות החינוכיות לתכנון המתבסס על שלושת הקווים המנחים: נסייע בחיבור לידע על ההתפתחות, בארגון הידע על כל ילד כפרט ועל ההקשר המשפחתי והתרבותי דרך שאלות מנחות ותצפיות. נעזור בחיבור כל אלה לתכנון התנסויות מותאמות.
• נעזר ב"תכנית ההתפתחותית לחינוך וטיפול בגיל הרך", שהטבלאות שבה מבטאות הלכה למעשה את שלושת הקווים המנחים הנ"ל (דוגמה לשימוש בטבלאות "התוכנית ההתפתחותית" בתכנון מותאם לפורים בהמשך).
• נשים לב שהתוכנית מתייחסת לכל תחומי ההתפתחות והלמידה מתוך ההבנה שכולם חשובים ובעלי זיקה זה לזה.

דוגמה לדרך בה ניתן להיעזר בטבלאות "התוכנית ההתפתחותית" כדי להתאים התנסויות לחג פורים:

מצורפת כאן טבלה המתבססת על הטבלה הבנת העולם: הסביבה האנושית (אנשים וקהילה) מתוך ה"תוכנית ההתפתחותית". בטבלה שכאן, כתובים רק ההיגדים הרלוונטיים לדוגמה.

בתכנון של התנסויות תואמות התפתחות לחג פורים נחשוב כיצד נוכל לאפשר לתינוקות ופעוטות צעירים  (8-20 חודשים), המגלים עניין בחיים החברתיים המתרחשים בסביבתם הקרובה לחוות זאת בהקשר של חג פורים: אילו שירים ודקלומים יתאימו לשתף בהם את הילדים? האם יש שירים, מנהגים או חפצים ייחודיים למשפחות של התינוקות והפעוטות או לקהילה הקרובה שמתאים להכניסם (במידה ובאיזון המתבקש…) אל תוך המסגרת החינוכית, לארגון הסביבה ולסדר היום?

כשמדובר בפעוטות עד גיל שנתיים (16-26 חודשים) שנהנים להסתכל בתמונות של עצמם, נוכל בנוסף לשירים, דקלומים ואביזרים לצרף צילומים של הילדים ו/או המשפחות כשהם מחופשים. הפעוטות בני השנתיים אף נהנים ללבוש בגדים של "גדולים" ויתאים להציע להם תחפושות (נוחות ופשוטות) כחלק מהמשחק שלהם במוקד הדרמטי, למשל, או בתוך תיבת פעילות לזמן מעבר.