יעל סלם אופז | מנהלת מחלקת ייעוץ ארגוני ולמידה
“כולם” מדברים על מיתוג אישי – על החשיבות בלקיחת אחריות על התדמית שלנו ועל השפעתה על ההתקדמות שלנו ועדיין, הרבה אנשים נרתעים מלחשוב על עצמם כ”מותג” ומלהיות פרואקטיביים בתהליך המיתוג שלהם. נכון, זה נובע גם מהעובדה שרבים מאיתנו גדלו על ערך הצניעות ועל האמונה שעבודה קשה תביא לתוצאות, אבל, אולי זה רק התירוץ והסיבה היחידה בגללה רבים לא עוסקים במיתוג אישי היא תחושת הלא באמת… אנחנו לא באמת טובים, אנחנו לא באמת מצליחים בזכות עצמינו, אנחנו לא באמת מנוסים. התחושה הזו נובעת פעמים רבות מ“תסמונת המתחזה”- מונח שנטבע ע”י הפסיכולוגיות פולינס קלנס וסוזאן אימס ב1978. אנשים הסובלים מתסמונת זו, לא מייחסים לעצמם את ההישגים שלהם ומרגישים שעוד רגע הם ייחשפו וכולם ידעו שהם מתחזים. במחקר שתוצאותיו פורסמו ב2011 בכתב העת International Journal of Behavioral Science עלה כי 70% מהאנשים יחוו לפחות פעם אחת בחייהם את תסמונת המתחזה.
זכור לי מקרה לפני 15 שנה, בו התבקשנו בקבוצת ההדרכה של ממד”ה (גוף מדעי ההתנהגות בצה”ל) לתאר את תפיסת התפקיד שלנו כיועצים ארגוניים דרך מטאפורה. אני השתמשתי במטאפורה של קוסם, תחושתי הייתה שאנשים מתפעלים מהשפנים שאני שולפת מהכובע, מהאופן בו אני “מגלה” את התת מודע האישי והארגוני אבל ממש עוד רגע הם יבינו שסך הכול מדובר בכמה טריקים והקסם יעלם.
והיום, אני מעודדת את העובדים במחלקה שלי למתג את עצמם באותם תחומים שבהם הם טובים ושבמקביל יש להם תשוקה מהעיסוק בהם, תוך מודעות למחסומים הפסיכולוגיים שקיימים בתהליך המיתוג. כך, בשבוע שעבר הנחתי מפגש בנושא מיתוג אישי וכדי להתמודד עם “תסמונת המתחזה” נתתי להם את משימת “מעגל הערך”- חילקתי אותם לקבוצות וביקשתי מהם בסבב להגיד לכל אחד/ת מחברי/ות הקבוצה, מה הערך הבולט של כל אחת ואחד מחברי הקבוצה. כאשר, לאותו משתתף שעליו מדברים אסור להגיב בשלב זה. כדי להימנע מאפקט העדר, מומלץ לבצע את מעגל הערך בשני סבבים כאשר כל פעם שומעים ממספר אנשים אחרים על ההשתקפות של כל אחת/ת בעיני אחרים.
לסיכום, אם נבקש מאחרים לספר לנו מה הערך שלנו בעינהם, אולי נצליח להפחית את תחושת ה”לא באמת”…
