שיגאו שינגו (Shigeo Shingo) שהיה מהנדס תעשיה בכיר בחברת טויוטה נחשב לחלוץ התחום שנקרא: אפס בקרת איכות או ZQC (Zero Quality Control). בניגוד לבקרת איכות סטטיסטית (SPC) המקובלת בתעשייה אך מובילה לטיפול בחלק מהבעיות, שיגאו שינגו שאף להוביל לאפס תקלות. איך ניתן להגיע לאפס תקלות?
הגישה של מר שינגו נשענת הרבה מאוד על השיטה הנקראת Poka-Yoke יש לבטא זאת: POH-kah YOH-kay. Poka ביפנית פירושו "טעות ללא כוונה" ו Yoke נובע מהמילה היפנית Yokeru שפירושה להימנע.
שיטת Poka-Yoke ובמיוחד מכשירי Poka-Yoke רוצים להוביל למניעת טעויות ותקלות בתהליך העבודה ולזיהוי בעיות אלה בשלב המוקדם ביותר הניתן, בתהליך העבודה. זיהוי מוקדם מאפשר לתקלה לא לעבור הלאה.
שיגאו שינגו מביא בספרו דוגמא פשוטה איך ניתן למנוע טעות של שכחה של עובד. שכחה שיכולה לנבוע מחוסר תשומת לב רגעית ואשר עלולה להוביל לתקלה. הוא מספר על עובד שצריך להרכיב שני לחצנים ולשים מתחת לכל אחד קפיץ. איך הוא עזר לעובד לא לשכוח לשים קפיץ? הוא הכין צלוחית ובה יש שני קפיצים. אם בסיום העבודה על הלחיצים נשאר קפיץ בצלוחית הרי שהעובד שכח להרכיב. הוא רואה זאת מייד ויכול לתקן. זאת לעומת מצב בו הלחיצים ממשיכים במורד הקו והתקלה מתגלה רק בהמשך.
דוגמא אחרת שפגשתי היא מכונה שאמורה לבצע פעולה על פריט עליו מרותכים ברגים בעת הרכבת הפריט המכונה יכולה לפעול ולבצע את העבודה על הפריט. כדי שהמכונה לא תבצע עבודה אם שכחו לרתך את אחד הברגים. יצרו מגע חשמלי שנסגר בעת הרכבת הפריט שאליו רותכו כל הברגים. במידה וחסר בורג המעגל החשמלי לא ייסגר והמכונה לא תוכל לעבוד.
השיפורים שנרצה ליישם אחרי שנבצע חקירת בעיה ( בעזרת 5WHYs או כל שיטה אחרת) הם כאלה שימנעו את התקלה מלחזור על עצמה. באופן כללי נרצה לבנות לתוך התהליכים שלנו, לתוך שלבי היצור או השירות שלנו אלמנטים שמונעים אפשרות שתקלה תזלוג דרך המערכת ותגיע עד ללקוח הסופי. בניגוד לשיטות סטטיסטיות שונות, המטרה שלנו היא אפס תקלות ולא כמעט אפס תקלות. במיוחד נרצה להגיע למטרה הזו היכן שניתן ליישם זאת בעלות אפסית. בפוסט הזה הבאתי דוגמא לאופן בו מצאו שיטה למנוע מרופאים ואחיות לשכוח לנקות ידיים לפני טיפול בחולה, זהו דבר המוגדר כתקלה בבית חולים. השיטה שבה תהליך מניעת תקלות מובנה לתוך תהליכי היצור, השירות או המוצר נקרא בניהול הרזה POKA YOKE.
POKA YOKE היא שיטה שעושים בה שימוש שנים רבות ולמעשה נחלקת לשני אלמנטים עקרים:
1. מניעה מתקלות להתרחש או מניעה מתקלות לעבור הלאה בלי מגע יד אדם ועצירת התהליך בעת הצורך.
2. הודעה על תקלה שהתרחשה ואשר דורשת התערבות יד אדם כדי לטפל בנושא.
שלוש שיטות עיקריות ליישום POKA YOKE:
שיטת המגע: המוצר יוצר מגע כלשהו עם חיישן. לדוגמא – יש מפעלים העושים שימוש שחיישן פוטואלקטרי אשר מזהה משהו שלא נמצא במקומו או לא מונח באופן הנכון (במכונות השמה לרכיבים אלקטרוניים יש חיישן שכזה). דוגמא נוספת – אלמנט פיזי פשוט שאינו מאפשר לרכיבים בגודל מסוים או שהונחו בצורה שגויה לעבר הלאה. במכונות עושים שימוש רב בפינים ומגרעות אשר נועדו למקם כלים וג'גים בצורה מדויקת כבר בפעם הראשונה.
שיטת קביעת ערך כמותי קבוע: ניתן להגדיר למכונה או לתהליך לפעול עד שמגיעים לביצוע של מספר פעולות ורק אחר כך המוצר עובר הלאה. לדוגמא: להגדיר לתנור מספר מחזורי חימום, או למכונת תפירה את כמות החזרות.
שיטת זיהוי סדר התהליך: ישנן שיטות המאפשרות עצירת התהליך או התראה על בעיה אם מתגלה שהתהליך לא בוצע לפי הסדר. דוגמא – בטויוטה שמים מדבקות בר קוד בתהליך אשר מסמנות ביצוע שלב מסוים והמכונה מזה אוטומטית שהתהליך בוצע (או לא). אגב ניתן לעשות שימוש הפוך, אי הסרה של מדבקה מסמן שדילגו על שלב.
POKA YOKE עושה שימוש נרחב בסנסורים שונים. כיום יש הרבה מאוד סוגים של סנסורים סטנדרטיים שניתן לרכוש, להוסיף לתהליך ולמנוע תקלות רבות.
האם אתם עושים בכך שימוש? האם יש לכם דוגמאות נוספות ליישומים בעזרתם מנעתם מתקלות להמשיך במורד קו היצור?
