העולם השתנה ואנחנו יועצים ארגונים, מנחים ומפתחי למידה נדרשנו לחשב מסלול מחדש… לאור הניסיון שצברנו בחודשים האחרונים, מצורפות תובנות משמעותיות מתקופה זו, מתוך תקווה להמשיך לתת מענה ולתמוך בארגונים גם מרחוק.
1. רקע: כשהקורונה פגשה את דיאלוג ואמן
בתקופת הסגר ניצבנו כמו כולם מול צמד המילים: "לא חיוני". היו לנו שתי אפשרויות: להאמין למי שאומרים לנו שבתקופה זו אנחנו לא רלוונטיים, להקטין את הפעילות עד כדי ביטול מלא ולחכות לישועה/חיסון, או להתכנס פנימה ולחשוב – מדוע אנחנו בעצם עושים את מה שאנחנו עושים?
ב-15.3 הודעתי למחלקה שלי שאנחנו במצב חירום. לא חירום לאומי, חירום ארגוני. שוק העבודה עובר טלטלות, הריחוק משפיע על המחוברות והמוטיבציה, לעובדים יש זמן לחשבון נפש והם יותר מתמיד מחפשים פיתוח אישי (אלמנטים שכמו שאנחנו יודעים, משתקפים אחר כך ביעדים הארגוניים…). ומה עושים הארגונים? בלית ברירה, מבטלים קורסים, הנחיות וסדנאות שפעם, לפני הקורונה, הייתה להם סיבה ממש טובה להזמין אותם.הודעתי למחלקה שלי: אם נעלם עכשיו, ארגונים שבמשך תקופה ארוכה לא פיתחו מיומנויות רכות, לא ישובו סתם כך לפתח אותן.
למזלי, יש לי מחלקה מיוחדת ורב תחומית (מפתחים קלאסיים וטכנולוגיים, יועצים ארגוניים ומהנדסי תעשייה וניהול), אנשים שגם בשגרה מתרגלים גמישות מחשבתית, ומתרגשים כמוני מעיצוב השירותים שלנו בהתאם לצרכים המשתנים של הלקוחות. המעבר לפיתוח מיומנויות רכות מרחוק התחיל עם פיתוח מנהלים אצל אחד הלקוחות איתם אנחנו עובדים שנים, שהפכה בין לילה מהכשרה קלאסית לדיגיטלית: המפגשים הפכו קצרים וממוקדים, התרגולים והעיבודים נעשו בקבוצות קטנות, וכל ערך שאפשר היה לתת כלומדה או סרטון במקום בצורה פרונטלית-רחוקה, הופק ככזה. זו הייתה רק ההתחלה.
אבל… רגע לפני שנצלול לנושא של פיתוח מיומנויות רכות מרחוק אנחנו צריכים לעצור ולבחון את האפשרויות הקיימות בין למידה מקרוב ללמידה מרחוק. הנחת היסוד שלי היא שאין תחליף למפגש פנים אל פנים עם המנחה ועם קבוצה. במרחב הדינאמי, הקלאסי מתאפשרים תהליכי פיתוח אישיים וקבוצתיים משמעותיים ולכן, עלינו לבחון יחד עם הלקוחות, באילו תנאים ניתן לקיים מפגשים קבוצתיים ופנים אל פנים (כמובן בהתאם להנחיות של התו הסגול) ולא להסיט את ההגה ולהגיד מעכשיו הכול דיגיטלי!
לכן, למידה היברידית המשלבת מפגשים פנים אל פנים, מפגשים סינכרוניים (זום וחבריו…) ומפגשים א-סינכרוניים (פודקאסט, טד, לומדה ועוד) יאפשרו לנו למקסם את הפיתוח של מיומנויות רכות.
ועכשיו נעמיק בכל הקשור לפיתוח מיומנויות רכות מרחוק מתוך הנחה שבדקנו את האפשרויות השונות של קיום מפגשים פרונטליים ולא ניתן לקיים מפגשים פרונטליים בשלב זה.
2. ה-אתגר שלנו בשגרה וגם בחירום: התנגדויות
בדרך לפיתוח מיומנויות רכות באמצעים דיגיטליים, אנחנו נתקלים בהתנגדות משני כיוונים: אנשי המקצוע מנחים, יועצים ומפתחי למידה שעוסקים בפיתוח מיומנויות רכות בשגרה, ולקוחות – שמתרגלים מיומנויות כאלה בקורסים והכשרות קלאסיות.
נתחיל בעצמנו, אנשי המקצוע. ככה זה נראה:
[table id=1 /]
ומה קורה אצל הלקוחות?
[table id=3 /]
3. מ"אי אפשר" ל"בואו ננסה": איך מניעים פיתוח מיומנויות רכות בדיגיטל?
התחילו מה"מה" ולא מה"איך": אל תחשבו מה הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת או גוזלת מאיתנו, אלא אילו מיומנויות תרצו לפתח, ורק אז התפנו לחשוב על הטרנספורמציה שלהן למצב החדש. כי כשה"מה" מספיק חשוב, "האיך" מוצא את דרכו.
כשהגעתם ל"איך" חשבו קודם כיצד הייתם מפתחים מיומנויות אלה במצב הרגיל, ושאלו את עצמכם: האם זה רלוונטי? ואם לא, אילו התאמות נדרשות?
מפו את האמצעים שברשותכם: סרטונים, לומדות, אינפוגרפיקות, מפגשי זום אישיים וקבוצתיים, מפגשים פרונטליים לקבוצות קטנות, מייל, WhatsApp, קירות בארגון. התייחסו לכל אלו כמרחבים אפשריים ללמידה.