בואו נניח שרובינו מבצעים את עבודתנו בדרך הנכונה ביותר, הידועה לנו. אנו מגיעים לעבודה ועובדים על פי השיטות שהוגדרו או שאנו הגדרנו לעצמנו לאורך השנים, ואילו השיטות הטובות ביותר שאנו מכירים. ניתן לומר שאנו עושים הכי נכון את מה שאנו נדרשים לעשות.
אך האם אנו עושים את הדבר הנכון?
במילים אחרות, האם אנו עושים הכי נכון את העבודה הנכונה? אין כאן משחקי מילים, רק אמירה מהותית אותה אני פוגש בהרבה מקומות בהם אנו דנים בשיפור תהליכים. במקומות בהם עובדים אומרים שהם עושים הכי טוב שאפשר, ומשקיעים את כל ליבם ומרצם בעבודה, “ומה כבר יש לשפר?” הם בדיוק העובדים שעושים נכון את העבודה. אך האם הם עוסקים כל הזמן בעבודה הנכונה?
כאשר אנו מנתחים ביחד את העבודה אנו מגלים בה הרבה בזבוזים. ביחד אנו מגלים שהרבה מהזמן מוקדש לביצוע מיטבי של עבודה אשר אין בה תועלת ללקוח. כלומר, הביצוע הכי נכון של העבודה הלא נכונה. כמובן שאז עולות הצעות מעולות איך לסלק ולהקטין חלק מהבזבוזים שמצאנו והתהליך הופך ליעיל יותר.
אך האם בחנו נכון את התהליך הלא נכון?
כולנו (אני, ההנהלה והעובדים) הינו רוצים לוודא שהשיפור החל על תהליך או תהליכים מהותיים ולא על כאלה שכמעט ואין להם השפעה בגוף בו אנו עובדים (ארגון, מחלקה, צוות וכו..). אם מנתחים נכון את התהליך, רצוי שזה יבוצע על התהליך הנכון. לכן לפני שנכנסים לשיפור תהליכים בתוך גוף מסוים כדאי שנבצע את הבאים:
- נמפה את התהליכים בתוך גוף זה ונבחר לטפל בתחילה באלה שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר על הגוף ועל הלקוחות.
- נכיר את הבעיות ו”כאבי הבטן” שגוף זה סובל מהם כדי שנוכל לאבחן באיזה כלי או כלים יש להשתמש כדי להוביל לשיפור המצב.
- נדע מהן מטרות הארגון או הגוף המטופל
אך האם נתחנו את התהליך הנכון בגוף הלא נכון בארגון?
כעת, משסיימנו לעלות מרמת המיקרו למאקרו, אני מאמין שהשאלה האחרונה ברורה ואתם כבר תדעו איך לטפל בה…
מוטי קומפורטי, מנהל מחלקת יישום מצוינות בארגונים
אימייל: cmoti@Amanet.co.il
