כיצד לאפשר חירות במקום העבודה

יצאנו לחירות, נפשנו, טיילנו התאווררנו – וחזרנו לשגרה.
נשאלת השאלה, כיצד שומרים על החירות ביומיום – בעבודה ? איך מוצאים את החירות במצריים של ימינו? ? ומה אנו מגדירים עבדות? במאה שלנו ניתן לעיתים להרגיש את העבדות במקום העבודה.
כל סוגי העבודה: המפרנסת, התומכת, המחנכת, המטפלת, הראשונה, השנייה – כל אלו ממלאות את ימינו ולא משאירות זמן רב לחירות.

הפתרון – מציאת החירות בעבדות.
התוצאה: עובד מאושר ולויאלי – מעסיק מרוצה מתפוקות ומעובד מרוצה

עשרת הדיברות לאפשר חירות לעובד:

1. לא תמנע מעובדיך עצמאות – תן אמון בעובדים שלך, האמונה של המעסיק בעובד מאפשרת לו עצמאות בשטח וגורמת לו להתחייב לתפוקה הטובה ביותר – WIN WIN .
2. לא תעריך את עובדיך על פי זמנים אלא על פי תפוקות – המגמה היום היא לבדוק עובד על פי התפוקות המצופות ממנו ולא על פי הזמן אותו הוא משקיע. בין אם זה שעתיים או 8.32 שעות העיקר התוצאה. עובד שמאפשרים לו זאת ירצה להשקיע את החירות הניתנת בנתינה חזרה למעסיק.
3. לא תחסום מעובדיך פריצת גבולות – המומחים הינם האנשים המקובעים ביותר.
   כשאתה שנים באותו מקצוע, מתמקצע ומתקדם בסולם – לעיתים קרובות אתה נשאר לא מעודכן ומכווין את עובדייך לעבר העבר. מנהל אשר יאפשר לעובד ללכת לכוון העתיד – ההווה יהיה פרודוקטיבי יותר . יש לנסות על מנת להשתפר/ להתחדש – מה שמביא אותנו לסוגיה הבאה:
4. כבד את עובדיך ותאפשר לטעות – עובד שמעז ( אותו עובד entrepreneurעל פי אדיג'ס ) יכול להביא את הארגון למקומות חדשים וטובים יותר, אך כשמעיזים לפעמים נופלים. ארגון אשר מאפשר את הנפילה ירוויח מהטיפוס במקרים אחרים.
5. זכור כי השוטף שוטף – העבודה שוטפת ולעיתים קרובות מטביעה את יכולת הפיתוח. אם מקצים זמן מוגדר לפיתוח וחשיבה מחודשת (OFFSITE) כהחלטה ארגונית- תתאפשר פלטפורמה לפיתוח בארגון.
6. לא תסתכל על עובדיך מלמעלה – מחקרים מראים כי עובדים אשר לא הרגישו בהיררכיה נוקשה היו יעילים יותר. הוכח כי במקרה של שיטוח ההיררכיה, הצוותים לוקחים על עצמם את רוב הפונקציות הניהוליות וכי הם עובדים ביחד ומעודדים אחד את השני . אווירה כזו מאשפרת לעובד את החופשיות לפנות, להציע, ליזום ולהניע מרצונו ולא כי נאמר לו.
7. לא תתייחס אל עובדיך כתפקיד אלא כמשאב אנושי משמעותי – בעידן של ימינו, קיימת ההבנה כי המשאב האנושי הינו בעל הערך הרב ביותר בארגון. לכן, יש להעריך את העובד על פי מי שהוא והיכולות שלו ולא על פי שם התפקיד אותו הוא ממלא. להבין כי האדם הוא העושה את התפקיד ( לטוב או לרע ) ולכן יש לנהל את האדם בגובה העיניים.
8. זכור כי השמיים הם הגבול (כי הכל בעננים). לכל עובד יש את האופי שלו, את הדרך האופטימאלית לייצר את עבודתו בצורה הטובה ביותר. שהמידע זמין ונגיש לעבודה יש לך את החופש לבחור אם לעבוד במשרד, בבית קפה או בשירותים – כל מקום בו תוכל לעשות את עבודתך בצורה האפקטיבית ביותר תייצר תחושת חופש עבודה.
9. אפשר Work life balance – עבור רוב האנשים, להטוטנות בין קריירה וחיים אישיים היא אתגר מתמשך, במיוחד בתקופה שבה חברות רבות מטשטשות את הגבולות ומצפות ליותר מן העובד. השגת "איזון החיים בעבודה" החמקמק יכול לעתים קרובות להרגיש כמו מטרה בלתי אפשרית, במיוחד עבור אנשים השואפים לתת בהכל 100%. במציאות התחרותית של "לעשות יותר עם פחות", חשוב לאפשר לעובד לנהל קריירה ומשפחה, לבצע תיאום ציפיות עם העובד לגבי שעות וכמות העבודה, לאפשר ניתוק תקשורת, ולהבין כי עובד מאושר הוא עובד טוב יותר.
10. קח את החירות לידייך – בחר מה הדיבר העשירי שלך, מה גורם לך להרגיש חירות בעבודה?

"עבדים תמיד היינו ועבדים נשאר
לעוצמה ולשלטון, לשררה ולפאר
עמוק בפנים כולם רוצים להשתחרר
מאותם הכבלים ולא יכולים – כי משהו חסר."
מלא את החסר לעובדיך ושחרר אותם לחירות
(האדמה בוכה – מוקי )

מאיה גרוזנר, יעוץ ארגוני והדרכה